1 הפסולת האורגנית בישראל

מדי שנה מיוצרים בישראל כ- 5 וחצי מיליון טון פסולת ברשויות המקומיות (למ"ס, 2019) . אחוז הפסולת האורגנית בישראל עומד על כ- 34%. מרכיבי פסולת זו מקורם בשאריות מזון וחומרים אורגנים רקבוביים ופריקים ביולוגית. שאריות המזון הוא המרכיב העיקרי בפסולת האורגנית ולכן בסקר הרכב הפסולת הארצי המושג "שאריות המזון" מתאר את הפסולת האורגנית (שחף, 2014).

בחקר הפסולת האורגנית העירונית יש להבדיל בין פסולת אורגנית ביתית ופסולת אורגנית עסקית/ מסחרית ומוסדית (ראה הרכב הפסולת באיור מס' 3).

איור 3: הרכב הפסולת המסחרית (מימין) והביתית (משמאל), על בסיס משקלי (שחף, ( 2014

1.1 הפסולת האורגנית הביתית

34% מכלל משקל הפסולת הביתית היא פסולת אורגנית. אחוז זה תלוי במספר משתנים, כמו גודל הישוב, אשכול חברתי-כלכלי, אזור גיאוגרפי ומגזר – יהודי/ערבי - (ראה איור 4). בנוסף לכך, הרכב הפסולת הביתית תלוי בעונות השנה ובמיוחד בקיץ ובחורף. היחס המשקלי של "שאריות המזון הביתית" בעונת הקיץ הוא הגבוה ביותר ומהווה כ36% מסך הפסולת העירונית לעומת 28% בחורף (שחף, 2014)יש לציין שהאחוזים שהוזכרו בסקר הרכב הפסולת הארצי מתייחסים לתוצאות סקר דיגום המשאיות שלפיהם אחוז שאירות המזון 34.4%, בסקר דיגום כלי האצירה אחוז שאריות המזון מגיע ל43.6% . (שחף, 2014).

איור 4 התפלגות הפסולת האורגנית הביתית לפי אזור גיאוגרפי, מגזר, גודל ישוב ואשכול חברתי כלכלי מתוצאות סקר המשאיות הביתיות (שחף 2014,)

Elimelech et al. (2018) חקרו את הרכב הפסולת הביתית ב-192 בתי אב בעיר חיפה ומצאו ש 45% ממשקל הפסולת הביתית הוא "שאריות מזון" (Food waste). ההערכה של כמות שאריות המזון היומית במשקי הבית הייתה כ -260 גרם לנפש ליום, כאשר 67% מפסולת זו היינה פירות וירקות. לעומת זאת, לפי רוזנבלום ולפידות (2019) כמות הפסולת האורגנית הביתית הוערכה כ- 580 גרם לנפש ביום (מתוך 730 גרם פסולת אורגנית/יום שנוצרת בכלל). ההבדל בנתונים נוצר בעיקר משיטת ההערכה וגודל המדגם, כך ששיטת ההערכה של Elimelech et al. (2018) התבססה על איסוף הפסולת מכל הבתים שנחקרו לעומת רוזנבלום ולפידות שהערכתם התבססה בעיקר כנראה על נתונים כללים מהעיריות והלמ"ס.

חשוב לציין שלצד "שאריות המזון הביתי", פסולת הגינה ובמיוחד הגזם נחשבת כפסולת פריקה ביולוגית, אך היא נחשבת כזרם נפרד.

1.2 הפסולת האורגנית המסחרית

היקף הפסולת האורגנית הנוצרת במגזר המסחרי-מוסדי עומד על כ-20% לפחות מכלל הפסולת האורגנית (רוזנבלום ולפידות, 2019). לפי אותם חוקרים, כמות זו מוערכת ב 479,094 טון בשנה, כ- 1300 טון ביום. רוב הכמויות מיוצרות במסעדות, שווקים, מרכולים ובתי מלון כפי שרואים באיור מס' 5.

איור 5 פוטנציאל הפסולת האורגנית בשנה - מקור: רוזנבלום ולפידות (2019)

הערכת החוקרים מסתמכת על נתונים אמפיריים וסקרים ספציפיים כמו דו"ח הפסולת האורגנית המסחרית שבוצע בשנת 2014 ע"י אדם טבע ודין. לדוגמא, בנתונים הקשורים למסעדות, לפי רוזנבלום ולפידות (2019) מסעדה מייצרת כ-50 ק"ג ביום, ללא התייחסות לגודל המסעדות או כמות הסועדים. בדו"ח אדם טבע ודין (2014) סועד מייצר 260 גרם ביום. לפי סקר הפסולת המסחרית שבוצע ע"י EPA מסעדה מייצרת 17.5 מ"ק פסולת לכל "עובד" או 1.7 מ"ק לכל מ"ר במסעדה בשנה, כאשר 62% מפסולת המסעדה היא שאריות מזון (EPA, 2017). במחקר שנערך ב195 מסעדות בסין, נמצא שכל סועד משאיר בממוצע 93 גרם בצלחת שלו, המרכיב העיקרי בשאריות (29%) הוא הירקות (Wang et al., 2017).

במיוחד במלונות ומרכולים, הפסולת המסחרית מרוכזת יחסית במעט מקומות/נקודות איסוף. לדוגמא, חדר מלון אחד מייצר בממוצע 3.2 ק"ג פסולת אורגנית ביום ומלון אחד מייצר 111 טון בשנה. כל מרכול מייצר 190 ק"ג פסולת אורגנית ביום בממוצע וכ-70 טון בשנה (רוזנבלום ולפידות, 2019), אולם נתונים אלו לא מתייחסים לגודל המרכולים. בסקר ה EPA יש הבדל בין מרכול ובין חנות מוצרי מזון. כל מ"ר במרכול מייצר 1.8 מ"ק פסולת בשנה, כאשר 53% מהפסולת היא שאריות מזון לעומת זאת חנות מוצרי מזון מייצרת כל שנה 2.3 מ"ק פסולת לכל מ"ר ו55% מפסולת זו היא שאריות מזון (EPA, 2017).

ריכוז פסולת המסחרית/מוסדית במעט מקומות/נקודות איסוף, מקל על האפשרות לביצוע הפרדה במקור באתרים אלו, ומאפשר תפעול והעברה למקומות טיפול נאותים ובעלויות נמוכות לעומת משקי הבית (אתר אינפו-ספוט, 2020) .

1.3 הפסולת האורגנית בישובים הערביים

ביישובים הערביים רוב העסקים נמצאים באזורי המגורים, לכן הפסולת האורגנית הביתית נאספת ביחד עם הפסולת המסחרית (Sofer et al., 2012). לפי סקר הרכב הפסולת הארצי נמצא כי הפסולת האורגנית מהווה כ- 33% מכלל משקל הפסולת ביישובים הערביים. (אחוז שאריות המזון לפי דגימת המשאיות נע בין 32% (כפר קאסם) ו35% (אום אלפחם). ביישובים "גסר אזארקא" ו "בסמת טבעון" האחוז היה 32.6% ו- 32.7%, בהתאם (שחף,2014). על סמך נתונים אלו, עולה כי כמות "שאריות המזון" נעה בין 327 גרם ו-560 גרם לנפש ביום.

טבלה 1: כמות שאריות המזון ביישובים הערביים לנפש ביום

ישוב	ק"ג פסולת לנפש ביום	אחוז "שאריות מזון" מתוך הפסולת העירונית	כמות "שאריות מזון" לנפש ביום
אום אל-פחם	1.6	35%	560 גרם
גסר אזארקא	1.29	32.6%	424 גרם
כפר קאסם	1.2	32%	384 גרם
בסמת טבעון	1	32.7%	327 גרם

מקור: עיבוד נתונים מסקר הפסולת הארצי 2014.

בנוסף ליישובים שנבדקו בסקר הרכב הפסולת הארצי, נבדקו נתונים לא מפורסמים מעריית שפרעם מהשנים 2017 ו-2018. מניתוח נתונים אלו עולה כי יש הבדל בין העונות השונות מבחינת כמויות הפסולת בכלל, והפסולת האורגנית בפרט. באיור 6 ניתן לראות שכמות הפסולת נעה בין 0.93 ק"ג ו- 1.25 ק"ג לנפש ביום. נתון זה לא כולל פסולת גזם, גרוטאות ופסולת בניין ולכן הוא שונה מנתוני הלמ"ס הקשורים לפסולת בשפרעם: 1.6 ק"ג לנפש ביום (למ"ס2017 ,). כמות שאריות המזון מוערכת על סמך נתוני העירייה בין 310 גרם ו- 410 גרם לנפש ביום (לפי חישוב 33% חומר אורגני). הכמות המקסימלית מיוצרת בחודש מאי. דבר זה תלוי כנראה בחודש רמדאן שבאותה שנה התחיל בסוף מאי.

איור 6 כמויות הפסולת הביתית ושאריות המזון בעיר שפרעם עפ"י חישוב משולב לנתוני סקר הפסולת הארצית ונתונים שהתקבלו מהעירייה עבור שנת 2017.

בנוסף ל"שאריות המזון" נבדקה בסקר הפסולת הארצי כמות הגזם/"פסולת הגינה" שמהווה מרכיב חשוב בפסולת הפריקה ביולוגית ובמיוחד בהקשר הקומפוסטציה. אחוז פסולת הגינה המשקלי נע בין 1% (ג'יסר אזארקא) ו- 10.3% בבסמת טבעון, בכפר קאסם ואום אלפחם האחוז (המשקלי) היה דומה, 2.5% ו2.2% בהתאמה (שחף, 2014). בעיר שפרעם, כמות הגזם החודשית לפי הערכת היועץ הסביבתי בעירייה היא כ- 500 טון בחודש (ההערכה לא כוללת את כמות החומרים הזרים – גרוטות וכו' שנאספת עם הגזם).